סרקופניה ואיבוד שריר: איך מחזירים את הכוח שאבד?

אם הכוח כבר לא מה שהיה, המשקל יורד ומסת השריר מידלדלת – יתכן שלקיתם במצב של "סרקופניה". הנה כל מה שצריך לדעת על סינדרום איבוד השריר, ואיך לקבל אותו בחזרה

אולי לא שמעתם על המצב הרפואי הנקרא "סרקפוניה" אבל יש סיכוי סביר שהוא קיים סביבכם – שהקרובים אליכם סובלים ממנו, או אולי אפילו אתם. המילה סרקופניה מורכבת משתי מילים – "סרקו" – בשר, ו"פניה" – חסר. בפירוש הבסיסי ביותר – זהו חסר בבשר, אבדן מחליש של מסה ומשקל. מצב זה עלול לקרות בגיל מבוגר, בעקבות תהליך פיזיולוגי של חוסר איזון בין סינתזת חלבוני השריר לפירוק שריר.

סינדרום הסרקופניה מסווג לשני סוגים עיקריים: "סרקופניה ראשונית", תלוית גיל, הקשורה בעיקר לאובדן מסת שריר בהזדקנות; ולעומתה "סרקופניה שניונית" שאינה קשורה בהכרח לגיל, אלא לאובדן מואץ של מסת השריר כתוצאה מגורמים אחרים כגון חוסר פעילות גופנית, שכיבה ממושכת ומחלות המובילים לעלייה בפירוק חלבוני השריר.

הסרקופניה מתחילה כבר סביב גיל 25 ומתעצמת לקראת גיל 40. מחקרים מראים כי החל מגיל 40 אנו מאבדים כ-5-8% ממסת השריר בכל עשור, וכי מגיל 70 ואילך איבוד מסת השריר מזנק ל15% בכל עשור. הסיכון לסיבוכים ולתמותה עולה ככל שאובדן מסת השריר גדול יותר. כבר ב- 10% איבוד ממסת השריר קיימת פגיעות של מערכת החיסון והסיכון לזיהומים גדל. ב-20-30% איבוד של מסת השריר ההשלכות הקליניות חמורות אף יותר וכוללות חולשת שרירים שמתבטאת בחוסר יכולת לקום ולשבת ודלקות ריאה חוזרות. כשאנחנו מתקרבים למצב גרוע, ההשלכות בהתאם: איבוד של 40% ממסת השריר עלול להוביל למוות.

 למה זה קורה?

להתפתחות סרקופניה יכולים להיות גורמים שונים. שינויים הורמונלים, מחלות, או חוסר בפעילות גופנית. בנוסף, מחקרים מראים, כי בגילאים מבוגרים יעילות ספיגת המזון יורדת, מה שרק מגביר את הסיכון לחסרים תזונתיים המובילים לאיבוד מסת שריר. קיימות בדיקות רפואיות שונות לאיבחון סרקופניה, המשתנות בהתאם למדד אותו נרצה לבחון: מסת שריר, כוח שריר, או תפקודיות. נקשיב גם לתלונות – דיווח אישי של המטופל על תשישות, האטה בקצב ההליכה, חולשת שרירים ופעילות גופנית מתונה מאד, מוביל לחשד כי לפנינו מקרה של סרקופניה ואיבוד שריר.

אבל אין צורך לחיות עם המצב הזה. הוא ניתן לשיקום. הפתרון המיידי ביותר הוא תזונה שיקומית בעלת "השפעה אנאבולית" – השפעה התומכת בבניית שריר. "מנה אנאבולית" מוגדרת כמנה שמכילה בין 20 ל-30 גרם חלבון, בפיזור שווה של מנות על-פני היום, בעלת ערך ביולוגי גבוה, עשירה בלאוצין וחלבונים בעלי מקדם עיכוליות גבוה. אדם מבוגר יצטרך כמות גדולה יותר של חלבון בהשוואה לצעיר.

גישת התזונה השיקומית משלבת ייעוץ תזונתי, וצריכת מזון רפואי ייעודי. מוצר אשר כדאי להכיר לצורך כך הוא "אנשור פלוס אדוונס"*, המכיל שלושה רכיבים אנבוליים (בוני שריר): 20 גרם חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, , 1.5 גר' CaHMB – המסייע בבניית שריר וכמו כן מווסת פירוק שריר, ו-500 יחידות של ויטמין D המסייע בשמירה על תפקוד וחוזק השרירים, תומך בבריאות העצמות ומוכח מחקרית כמפחית נפילות ושברים.

כאשר כל הגורמים הללו עובדים יחד – הדרך לשיקום והחלמה קרובה מתמיד, והמילה המפחידה הזו, "סרקופניה", הופכת לנחלת העבר.

*לשימוש בהמלצה ובפיקוח של רופא או דיאטן-תזונאי.

מידע נוסף :

סרקופניה • תזונה מאוזנת בגיל השלישי • השלמה תזונתית • תזונה נכונה בגיל השלישי

• שאלון אובדן מסת שריר

לחזרה לקטגוריה תזונה בגיל השלישי