דייסה

רונית דוייב, B.Sc Nut, MBA
מנהלת רפואית

התשובה לשאלה מה מותר לחולי כליות לאכול היא מאוד אינדיווידואלית, הטיפול התזונתי בחולי כליה צריך להיות מותאם במיוחד למצבו התזונתי, הבריאותי ובדיקות הדם של כל חולה."

הטיפול התזונתי בחולים במחלת כליות כרונית מתחלק על פי היותם מטופלים בדיאליזה או בהיותם במצב של פרה דיאליזה.

מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease- CKD) כוללת קבוצה של תסמונות, הקשורות לאובדן תפקודי הכליה עד כדי אי ספיקה כליות. מטרת התזונה באי ספיקת כליות היא להאט את התקדמות המחלה לתת מענה לחלק מהתסמינים ולענות על הצרכים התזונתיים של החולים. אי ספיקה כלייתית כרונית מלווה בירידה הדרגתית בתפקוד הכלייתי וגורמת לאצירת תוצרי מטבוליזם של חלבון, וכן לאגירת מים, וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקוד האיברים והמערכות השונות בגוף.

מידת חוסר התפקוד יכולה לנוע החל מאובדן קל של תפקודי הכליה ללא סימפטומים ועד לאובדן כולל של מגוון התפקודים הכלייתיים, מצב של אי ספיקת כליות סופני  המחייב השתלה או טיפול באמצעות דיאליזה¹.

במהלך מחלת כליות כרונית, הן עקב המגבלות התזונתיות והן עקב תופעות המחלה, עלולה להתפתח תת תזונה, אשר הינה בעלת השלכות שליליות² משמעותיות על המצב הבריאותי. טיפול תזונתי לחולי כליות חשוב ביותר ומתחלק לפי חולים המטופלים בדיאליזה או חולים הנמצאים במצב של פרה דיאליזה.

המטרות העיקריות להתערבות תזונתית במחלת כליות כרונית

  • לספק תזונה הולמת תוך הפחתת הצטברותם בדם של: נוזלים, תוצרי מטבוליזם החלבון, זרחן, אשלגן ונתרן.
  • להבטיח שמירה על מצב תזונתי אופטימאלי.
  • להאט את התקדמות המחלה.

תזונה במחלת כליות כרונית פרה-דיאליזה 3

בחולי מחלת כליות כרונית (CKD) ללא דיאליזה דרוש מעקב תזונתי צמוד לשמירה על דיאטה דלת חלבון ומוגבלת באלקטרוליטים וכן, מעקב אחר הסטטוס התזונתי של החולה. דיאטה כזו יכולה לעכב את ההידרדרות בתפקודה כלייתי ולדחות את הצורך בטיפול בדיאליזה.

תזונה במטופלי דיאליזה

אחד הסיבוכים המאוחרים של מחלת כליות כרונית הנה תת תזונה. שכיחותה של תת תזונה במטופלי דיאליזה עומדת על 10-70% ואחד מכל חמישה ממטופלי דיאליזה סובל מתת תזונה בינונית עד קשה, העלולה להשפיע על סיכויי ההישרדות שלו.

הסיבות לתת תזונה בחולי דיאליזה: ירידה בצריכה, תסמונת אורמית, MIA Syndrome, חמצת מטבולית, השפעות אנדוקריניות, גורמים גסטרו אינטסטינלים ותהליך הדיאליזה המשרה קטבוליזם של חלבון. כיוון שמטופלי דיאליזה, הסובלים מתת תזונה הם בעלי פרוגנוזה נמוכה, הענקת חשיבות מספקת לתזונה לחולי כליות חשובה בגישה הטיפולית בחולים אלו.

כאשר לא ניתן לענות על כל הצרכים התזונתים של החולה על ידי מזון רגיל ניתן להיעזר במזון יעודי מזון ייעודי המותאם במיוחד לצרכים התזונתיים של מטופלי דיאליזה6. מזון זה עשיר בקלוריות, חלבון וחומצות שומן  בלתי רוויות (חומצה אולאית). מכיל סיבים תזונתיים, כולל FOS, ורמה מופחתת של אשלגן וזרחן בהשוואה לפורמולה סטנדרטית. השימוש במזון יעודי הינו בהמלצה ובפיקוח של רופא/דיאטן.

תזונה לאחר השתלת כליה:

לאחר השתלת כליה הצרכים התזונתיים משתנים. כיוון שהכליה מתפתקדת, בדרך כלל אין צורך בדיאטה דלת חלבון או דלת אשלגן, ובמקום זאת התזונה המומלצת היא תזונה דלה בשומן רווי ודלת מלח תוך כדי שמירה על משקל גוף מאוזן.

תזונה באי ספיקת כליות – סיכום

לסיכום, התשובה לשאלה מה מותר לחולי כליות לאכול היא מאוד אינדיווידואלית, הטיפול התזונתי בחולי כליה צריך להיות מותאם במיוחד למצבו התזונתי, הבריאותי ובדיקות הדם של כל חולה.
ליווי של דיאטן/ית מאפשר קביעת תפריט אישי לכל מטופל ושילוב של מזון היעודי לחולי כליה לפי הצורך.

כמו כן, קיימים מוצרי מזון ייעודי הייחודיים לטיפול בחולי כליה כרוניים:

נפרו LP – הינו מזון ייעודי מלא, עשיר בקלוריות, דל בחלבון ובאלקטרוליטים, ומכיל סיבים תזונתיים. מכיל הרכב פחמימות ייחודי הנספג באיטיות על מנת לעזור בוויסות רמות הסוכר. מותאם במיוחד לצרכים התזונתיים של חולים במחלות כליה כרוניות שאינם זקוקים לדיאליזה.

נפרו HP – הינו מזון ייעודי מלא, עשיר בקלוריות ובחלבון, דל באלקטרוליטים ומכיל סיבים תזונתיים. בנוסף, מכיל הרכב פחמימות ייחודי הנספג באיטיות מסייע לוויסות רמות הסוכר. מותאם במיוחד לצרכים התזונתיים מיוחדים של מטופלי דיאליזה.

מידע נוסף לאנשי מקצוע:

תזונה וריפוי פצעיםתזונה בטיפול נמרץתזונה לחולי מחלות נשימה חסימתיות

חזרה לקטגוריה מידע לאנשי מקצוע

 

References:

 

  1. Renal Disorders and Nutrition. Joel D. Koppele. Modern Nutrition in Health and Disease/Editors:Shils ME, Olson JA, Shike M, Ross AC. 9th ed.1998;1439-1472
  2. K/DOQI Clinical practice guidelines for chronic kidney disease: Evaluation, classification, and stratification. Guidelines Association of level of GFR with nutritional status. 2002 National Kidney Foundation, Inc
  3. K/DOQI Clinical practice guidelines for nutrition in chronic renal failure.B. Advanced chronic renal failure without dialysis. Am J Kidney Dis 2001; 35(6)S56-S63.
  4. Fouque D et al. EBPG Guidelines on nutrition. Nephrol Dial Transplant. 2007;22 (suppl) :45-87.
  5. Cano N et al. ESPEN guidelines on enteral nutrition: Adult Renal Failure. Clin Nutr 2006;25:295-310.
  6. T. Alp Ikizler, Jerrilynn D. Burrowes, Laura D. et al. KDOQI Clinical Practice Guideline for Nutrition in CKD: 2020 Update, American Journal of Kidney Diseases 2020;(3)76:S1-S107.

אולי יעניין אותך גם