דיספגיה – על קשיים בבליעה ותזונה

דיספגיה היא קושי בבליעה שעלול לגרום לבעיות רבות, כמו למשל לירידה דרסטית במשקל הגוף, שתוביל בסופו של דבר לתת-תזונה. כתבה זו סוקרת את סוגי הדיספגיה והסיבות הגורמות להפרעה, וכן את דרכי הטיפול בדיספגיה.

קושי בבליעה, או בשם המקצועי דיספגיה, מתאר מצב שבו למטופל עיכוב או הפרעה במעבר תוכן המזון הנבלע מהפה אל הקיבה, ולכן למטופל דרוש יותר זמן ומאמץ כדי להעביר מזון אל הקיבה. לעיתים הקושי כרוך בכאב, במקרים מסוימים הבליעה בלתי אפשרית.

מהם התסמינים של דיספגיה?

מקרים בהם קשיים בבליעה נובעים מאכילה מהירה או מלעיסה קצרה מדי, אינם מעידים בהכרח על דיספגיה, אך במידה ומתקיימים התסמינים הבאים, הם עשויים להעיד על דיספגיה ויש לפנות לרופא:

• קושי בבליעה.
• תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בחזה.
• אי יכולת לבלוע את האוכל.
• כאב בזמן בליעת האוכל.
• הזלת ריר בזמן בליעה.
• תחושה שהאוכל "עולה".
• אבדן משקל לא מתוכנן.
• שיעול או הקאה בזמן בליעה.
• צרבות וחזרה של מיצי קיבה.
• צרידות לאחר בליעה.

חשוב לדעת כי לעיתים עלולה להתרחש אספירציה שקטה, שבה מזון, נוזלים או הפרשות חודרים לדרכי הנשימה ללא שיעול או סימן חיצוני ברור. לכן, היעדר שיעול בזמן אכילה או שתייה אינו שולל בהכרח הפרעת בליעה.

מה הן הסיבות לקשיים בבליעה – דיספגיה?

קושי בבליעה יכול להופיע בכל גיל, אך התופעה נפוצה יותר בגילאים מבוגרים יותר. הסיבות לדיספגיה הן רבות ומגוונות ולעיתים לא ניתנות לזיהוי.

נהוג לחלק את הקשיים בבליעה לשתי קבוצות עיקריות, בהתאם למיקום הבעיה: דיספגיה פומית-לועית, שבה הקושי מתרחש בתחילת תהליך הבליעה ובמעבר המזון מהפה דרך הגרון לכיוון הוושט, ודיספגיה וושטית, שבה הקושי נובע מבעיה בוושט לאחר תחילת הבליעה.

דיספגיה וושטית

דיספגיה שתלווה בתחושה שהאוכל נדבק או נתקע בבסיס הגרון או בחזה לאחר הבליעה. הסיבות לדיספגיה בחלק זה:

• רפלוקס קיבתי ושטי (GERD) – במחלה זו חזרתן של חומצות הקיבה אל הוושט עלולות לגרום לנזק ברקמות ולהוביל לעוויתות או לצלקות ולהיצרות של הוושט.
• עווית ושטית מפושטת – פעילות יתר של שרירי הוושט (בניגוד לכשל ההרפיה (אכלזיה)) בחלק התחתון, אשר גורמת להתכווצויות ולכאב לאחר הבליעה.
• היצרות בוושט – כתוצאה מדלקת או מגידול, לרוב עקב תופעת רפלוקס קיבתי ושטי (GERD), אשר גורמת להיצרות הוושט, כך שחתיכות אוכל גדולות מתקשות לעבור.
• גידולים ושטיים – כאשר הגידולים גדולים, הם מקשים על הבליעה.
• גופים זרים בוושט – מזון או אובייקט אחר שנתקע בגרון. נפוץ בעיקר בקרב אנשים מבוגרים עם שיניים תותבות שמתקשים ללעוס את מזונם.
• טבעת ושטית תחתונה – אזור צר בתחתית הוושט עלול לגרום לסירוגין לקשיים בבליעת מזון מוצק.
• דלקת אאוזינופילית בוושט – מצב זה קשור בד"כ לאלרגיה למזון כלשהו, הגורמת להתרבות של תאים אאוזינופילים (תאי דם לבנים שנוכחותם במערכת העיכול מעוררת דלקת) בוושט, המקשים על הבליעה.
• אכלזיה (כשל ההרפיה) – מחלה נדירה שבה נפגעת פעילות העצבים והשרירים בוושט, כך שתנועת הוושט אינה תקינה והסוגר התחתון של הוושט אינו נפתח כראוי. כתוצאה מכך מזון ונוזלים מתקשים לעבור לקיבה ועלולים לעלות בחזרה. מצב שנוטה להחמרה עם השנים.

• סקלרודרמה – מחלה אוטואימונית הפוגעת ברקמות החיבור וגורמת להן להתקשות. במקרה של הוושט היא עלולה גם להחליש את סוגר הוושט ולגרום לצרבות.
• טיפולי הקרנות – עלול לגרום לצריבה ולדלקות בוושט בעקבות טיפולי ההקרנה.

דיספגיה פומית-לועית (אורופרינגיאלית)

דיספגיה זו תתבטא בקושי של מזון לעבור מהפה לגרון ולוושט בזמן הבליעה. היא עלולה לגרום לחנק, לשיעול, להשתנקות בזמן בליעה, כמו גם לתחושה שהאוכל והנוזלים עוברים לקנה הנשימה במקום לוושט. הסיבות לדיספגיה בחלק זה:

• הפרעות נוירולוגיות – מחלות שפוגעות במערכת העצבית של הגוף, כגון פרקינסון, טרשת נפוצה וניוון שרירים, עלולות לגרום לקושי בבליעה.
• נזק נוירולוגי – נזק נוירולוגי אקוטי, למשל כתוצאה משבץ מוחי או נזק בעמוד השדרה, יכול להשפיע על יכולות הבליעה.
• סעיף על שם זנקר (Zenker diverticulum) – היווצרות של כיס קטן באזור החיבור בין הלוע לוושט, שבו יכולים להצטבר חלקיקי מזון וכתוצאה מכך עלולים להופיע קשיים בבליעה, בעיות בקול, ריח רע מהפה, כחכוחים ושיעול.

• סרטן – סוגים שונים של סרטן, כמו גם טיפולים כגון קרינה, עלולים לגרום לקשיים בבליעה.

פצעים בפה למטופלים בכימותרפיה ו/או הקרנות

אחת מתופעות הלוואי של חולים המטופלים בכימותרפיה ו/או הקרנות, היא פגיעה בריריות חלל הפה. הפגיעה יכולה לנוע מפצעים בחלל הפה, הגורמים לצריבות ולתחושת אי נוחות, ועד פצעים באזור הוושט שעלולים לגרום לכאבים בבליעה ולקושי בנשימה.

טיפולי כימותרפיה עלולים להפחית את מספר תאי הדם הלבנים ולהחליש את פעילות מערכת החיסון, בעוד שטיפולי הקרנות באזור הראש והצוואר עלולים לפגוע ישירות ברקמות חלל הפה ובבלוטות הרוק. פגיעה בריריות, ובמקרים מסוימים גם ירידה בתפקוד מערכת החיסון, עלולות להגביר את הסיכון לזיהומים ולהקשות על החלמת הפצעים בפה.

לא תמיד ניתן לשלוט בפצעים בפה, אך ישנן פעולות וטיפולים שעשויים למנוע או להקל על התופעה, כגון טיפול מונע לסובלים מהרפס, שינוי בהרגלי צחצוח השיניים, תרופות שעוזרות בצמיחת תאים בריאים בחלל הפה, הפסקת עישון, הימנעות ממאכלים המגרים את הפה ועוד.

לתזונה יש תפקיד חשוב בשמירה על המצב התזונתי במהלך הטיפול. כאשר פצעים בפה מקשים על האכילה והשתייה, ניתן להתאים את התזונה למצב המטופל ובמידת הצורך להיעזר בייעוץ תזונתי ובהשלמה תזונתית בהתאם להמלצה מקצועית.

בנוסף, מאחר שפצעים בפה יכולים לגרום לקושי בבליעה ולהביא את החולה למצב של ירידה במשקל, קיים סיכוי גדול יותר שחולים אלו ילקו בתת תזונה. במקרים אלו, יש להקפיד במיוחד על תצרוכת יומית מאוזנת של פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. במקרים רבים, ימליץ הרופא להוסיף לחולים אלו מזון רפואי שמכיל את כל הרכיבים התזונתיים להם זקוק החולה.

למה דיספגיה מסוכנת ואיך מטפלים בה?

קושי בבליעה עלול לגרום לבעיות בדרכי הנשימה. בזמן אכילה, מזון או נוזלים עלולים לחדור לדרכי הנשימה – מצב המכונה אספירציה – ובמקרים מסוימים לגרום לסיבוכים נשימתיים, לרבות דלקת ריאות כתוצאה מאספירציה.

בנוסף, אחת הבעיות המרכזיות בדיספגיה היא החשש מירידה דרסטית במשקל הגוף, שתוביל בסופו של דבר לתת תזונה ולהתייבשות.

כיצד מאבחנים דיספגיה?

האבחון של דיספגיה תלוי בסוג הקושי ובמקור החשוד שלו. במקרה של חשד להפרעה בתהליך הבליעה ניתן לבצע הערכת בליעה, ובמידת הצורך בדיקות ייעודיות כגון VFSS, צילום דינמי של תהליך הבליעה, או FEES, בדיקה אנדוסקופית המאפשרת להעריך את תפקוד הבליעה באזור הלוע והגרון. סוג הבדיקה והמשך הבירור נקבעים בהתאם לתסמינים ולמצבו של המטופל.

הטיפול בדיספגיה

הטיפול בקשיים בבליעה משתנה בהתאם לסיבה ולחומרת המצב, ולכן הוא כולל מגוון טיפולים:

קלינאית תקשורת – לקלינאית תקשורת המתמחה בהפרעות בליעה תפקיד מרכזי בהערכת הבליעה ובטיפול בדיספגיה אורופרינגיאלית. הטיפול עשוי לכלול תרגול של מנגנוני ושרירי הבליעה ולימוד טכניקות ואסטרטגיות המסייעות בבליעה, בהתאם לממצאי ההערכה.

הרחבת הוושט – במקרים של היצרות הוושט ייתכן טיפול של הרחבת הוושט על-ידי בלון או מרחיב מסוג BUGIE.

טיפול כירורגי – במקרים מסוימים של גידול בוושט, אכלזיה או סעיף בוושט, ניתן לשקול טיפול אנדוסקופי או כירורגי בהתאם לגורם לדיספגיה ולמצבו של המטופל.

תרופות – יכולות לשמש לטיפול בגורם עצמו, למשל במקרים של דלקת, אך גם להקלה על סימפטומים, כגון הפחתת החומציות בקיבה במקרה של מחלת GERD (רפלוקס קיבתי ושטי).

מזון ייעודי וטיפול תזונתי – במקרים בהם דיספגיה מקשה על המטופל לצרוך כמות מספקת של מזון, ניתן בהתאם למצבו לשקול העשרה תזונתית או שימוש במזון רפואי, במטרה לתמוך בשמירה על המצב התזונתי ולהפחית את הסיכון לתת-תזונה.

בהתאם להערכת הבליעה, ניתן במקרים מסוימים לבצע התאמות במרקם המזון או הסמכת המשקאות. יתכן והצוות הרפואי ימליץ על מזון רך או במרקם מחיתי, הוספת רטבים למזון יבש או התאמת סמיכות של נוזלים. אין מרקם או סמיכות המתאימים באופן אחיד לכל אדם עם דיספגיה, וההתאמה צריכה להיעשות על בסיס הערכה מקצועית. לצורך תיאור אחיד של מרקמי מזון וסמיכויות משקאות ניתן להשתמש במסגרת הבינלאומית IDDSI.

מוצרי מזון ייעודי

במקרים שבהם דיספגיה משפיעה על היכולת לצרוך כמות מספקת של מזון, יתכן והצוות הרפואי ימליץ על תוספת מזון ייעודי כהשלמה תזונתית או כתזונה בלעדית עם או בלי הסמכה.

• אנשור קומפקט – מזון ייעודי מאוזן להשלמת התזונה, בעל צפיפות קלורית גבוהה מאוד ובנפח קטן, המיועד למצבים שבהם נדרשת תמיכה תזונתית מרוכזת וכאשר קיימת הגבלה בנפח או בנוזלים.
• אנשור פלוס אדוונס – מזון ייעודי המכיל רמה גבוה של חלבון, קלוריות, סידן וויטמין D בתוספת HMB. מותאם לשימוש כהשלמה תזונתית.
הזנה בצינורית – כאשר יכולת הבליעה אינה מאפשרת לספק באופן בטוח ומספק את צורכי התזונה והנוזלים דרך הפה, הצוות המטפל עשוי לשקול הזנה באמצעות צינורית. ההחלטה מתקבלת באופן פרטני בהתאם ליכולת הבליעה, למצבו הרפואי והתזונתי של המטופל ולשיקול הצוות המטפל.
• ג'ביטי פלוס – מזון ייעודי מלא ומאוזן, המכיל רמה גבוהה של חלבון וקלוריות, בתוספת סיבים ו- FOS, המותאם להזנה דרך צינורית האכלה.

• אוסמולייט HN – מזון ייעודי לתזונה מלאה, דל שארית המותאם להזנה דרך צינורית האכלה.

השימוש במוצרים בהמלצה ובפיקוח של רופא.ה או דיאטן.ית.

**המידע המופיע באתר זה הוא לידע כללי ואינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול. המידע אינו מחליף התייעצות עם רופא מוסמך או איש מקצוע בתחום הבריאות.

מידע נוסף על תזונה רפואית בצל מחלה:

טיפול בקושי בבליעה • תזונה לחולי סרטן • טיפול תזונתי בחולי סרטן

לחזרה לקטגוריה תזונה רפואית בצל מחלה

מקורות:

American Speech-Language-Hearing Association (ASHA) – Adult Dysphagia
מקור בנושא דיספגיה במבוגרים, אספירציה, אבחון, הערכת בליעה וטיפול. ASHA
ASHA – Adult Dysphagia

Mayo Clinic – Dysphagia: Symptoms and Causes
מקור בנושא תסמינים, סוגי דיספגיה, גורמים וסיבוכים. Mayo Clinic
Mayo Clinic – Dysphagia

Mayo Clinic – Achalasia
מקור בנושא אכלזיה והפרעות בתנועת הוושט. Mayo Clinic
Mayo Clinic – Achalasia

Mayo Clinic – Zenker's Diverticulum
מקור בנושא סעיף על שם זנקר, תסמינים וגורמים. Mayo Clinic
Mayo Clinic – Zenker's Diverticulum

National Cancer Institute (NCI) – Oral Complications of Cancer Therapies
מקור בנושא פגיעה בחלל הפה והגרון בעקבות כימותרפיה והקרנות, קשיי בליעה ותזונה. Cancer.gov
NCI – Oral Complications of Cancer Therapies

ESPEN – Practical Guideline: Clinical Nutrition in Cancer
הנחיות מקצועיות בנושא תמיכה וטיפול תזונתי בחולי סרטן. ESPN
ESPEN – Clinical Nutrition in Cancer (PDF)

IDDSI – International Dysphagia Diet Standardisation Initiative Framework
המסגרת הבינלאומית להגדרת רמות מרקמי מזון וסמיכויות משקאות עבור אנשים עם קשיי בליעה. IDDSI
IDDSI – Framework Documents