אנורקסיה

רונית דוייב, B.Sc Nut, MBA
מנהלת רפואית

אדם שסובל מאנורקסיה עלול להגיע למצב של תת-תזונה, מצב המעמיד בסכנה כל איבר בגוף, כולל המוח, הלב והכליות, ויכול לגרום לנזק בלתי הפיך.

אנורקסיה הינה הפרעה מסוכנת שעלולה להביא לתת תזונה ואף למוות. טיפול נכון מאפשר להתגבר על הבעיות הרגשיות ולפתח הרגלי תזונה טובים. כתבה זו סוקרת את הסיבות לאנורקסיה, דרכי הטיפול, תסמינים של ההפרעה וכל מה שכדאי לדעת על אנורקסיה.

אנורקסיה נרבוזה, שלרוב נקראת רק אנורקסיה, היא הפרעת אכילה מסוכנת המאופיינת בתת-משקל חריג, בדימוי גוף מעוות של משקל הגוף ובפחד מלעלות במשקל. לא משנה מהו משקלם של הסובלים מאנורקסיה, הם תמיד יחששו מעלייה במשקל.

אנשים הסובלים מאנורקסיה עושים מאמצים גדולים בכדי לשלוט במשקל ובמראה של גופם. כדי למנוע עלייה במשקל וכדי לרדת במשקל, הם יגבילו את כמות המזון היומית שלהם ויאכלו מעט מאוד. לעיתים, הם יקטינו את הצריכה הקלורית על-ידי הקאה לאחר אכילה, שימוש במשלשלים, במוצרים לדיאטה, בחומרים משתנים ובתרופות לחוקן. במקרים מסוימים, השליטה וההגבלה הקלורית היומית אצל הסובלים מאנורקסיה תתבטא גם בפעילות גופנית מופרזת.

בדומה לאנשים הסובלים מבולימיה, ישנם אנורקסים עם התקפי בולימיה, זלילה, שלאחריהם תגיע הוצאה מכוונת של האוכל על-ידי הקאה. אלה הסובלים מאנורקסיה בדרך כלל מאופיינים במשקל גוף נמוך באופן חריג, בעוד שבולמים נמצאים במשקל בטווח הנורמה ומעלה.

למרות העיסוק האובססיבי עם אוכל ומשקל, אנורקסיה אינה הפרעה של התמודדות עם אכילה, אלא הפרעה נפשית ורגשית מורכבת, והסובלים מאנורקסיה לרוב מקשרים בין הרזון והערך העצמי שלהם.

אנורקסיה יכולה להיות הפרעה קשה מאוד להתגברות ולהתמודדות, אך עם טיפול נכון וטוב אפשר להתגבר על הבעיות הרגשיות, לעצור סיבוכים רפואיים, לפתח הרגלי תזונה טובים ולשקם חלק מהנזקים הגופניים שנגרמו מההפרעה.

סימפטומים לאנורקסיה

הסימנים והתסמינים לאנורקסיה דומים לאלו הנובעים מרעב, אלא שנוסף לכך אנורקסיה מכילה גם סימפטומים רגשיים והתנהגותיים הקשורים לתפיסה לא ריאלית של משקל הגוף ופחד גדול מעלייה במשקל או מהשמנה.

סימפטומים פיזיים: ירידת משקל קיצונית, מראה רזה מאוד, ספירת דם לא תקינה, עייפות, נדודי שינה, סחרחורות ועילפון, אצבעות בצבע כחלחל, נשירה מרובה ושיער דליל, צמיחה של שיער פלומתי ורך במקום שונים בגוף, הפסקה/היעדרות הוסת, עצירות, עור יבש וצהבהב, אי-סבילות לקור, קצב לב לא סדיר, לחץ דם נמוך, התייבשות, אוסטאופורוזיס, נפיחות בידיים או ברגליים.

סימפטומים רגשיים והתנהגותיים: הגבלת מזון נוקשה, צום, דיאטות קיצוניות, פעילות גופנית מוגזמת, זלילה והקאה יזומה, שימוש במוצרי לשלשול וחוקן, סירוב לאכול, הכחשה לרעב, פחד מעלייה במשקל, שקרים בנוגע לכמות שנאכלה, אפאטיות, צמצום חיי החברה, חוסר סבלנות, חוסר עניין בסקס, מצב רוח דכאוני, מחשבות אובדניות.

איך לזהות אנשים שסובלים מאנורקסיה?

אנשים רבים הסובלים מאנורקסיה מנסים להסתיר את הרגלי האכילה שלהם, את הבעיות הפיזיות ואף את משקל גופם האמיתי. ההסתרה מקשה על גילוי הסימנים והתסמינים, אך אם אתם חוששים לאנורקסיה אצל מישהו קרוב, ישנם כמה דברים שיאותתו לכם על כך:

  • דילוג על ארוחות ותירוצים באופן עקבי.
  • אכילה רק של מזונות דלי קלוריות ושומן.
  • טקסים סביב האוכל, למשל הוצאת מזון לעוס מהפה.
  • הכנת ארוחות לאחרים וסירוב לאכול מהן.
  • שקילות חוזרות ונשנות.
  • בחינות מרובות של הגוף מול המראה.
  • תלונות מרובות של "אני שמן/ה".
  • סירוב לאכול במקומות ציבוריים.
  • שכבות מרובות של בגדים.
  • יבלות על מפרקי האצבעות והתפוררות של שיניים.

במידה והסימפטומים הללו מופיעים אצלכם או שאתם חוששים שיש לכם הפרעת אכילה, יש לפנות לרופא או לספר על כך למישהו שאתם סומכים עליו. במידה ומדובר במישהו קרוב אליכם, נסו לשכנע אותו להגיע לביקור אצל רופא.

הסיבות לאנורקסיה

כמו הרבה מחלות, הסיבות לאנורקסיה נרבוזה אינן ברורות באופן חד-משמעי, אך הן יכולות לנבוע משילוב של שלושה משתנים:

  • ביולוגי – למרות שעדיין לא ידוע אלו גנים מעורבים בהפרעת האנורקסיה, כנראה שישנם גנים שגורמים לאנשים מסוימים להיות יותר חשופים לפתח אנורקסיה. פרפקציוניזם, רגישות והתמדה, למשל, הן תכונות שקשורות לסובלים מאנורקסיה.
  • פסיכולוגי – ישנם מאפיינים רגשיים התורמים לאנורקסיה. למשל, נשים צעירות בעלות אישיות אובססיבית-קומפולסיבית נוטות יותר לדיאטות קיצוניות ולמצבי רעב.
  • סביבתי – התרבות המערבית העכשווית מדגישה לחיוב רזון. הצלחה, למשל, מקושרת לעיתים עם אנשים רזים. לחץ חברתי להיות רזה גם הוא גורם למצבי אנורקסיה, בעיקר בקרב נערות.

גורמים המעלים את הסיכוי לאנורקסיה

  • אוכלוסיית הנשים והנערות– האנורקסיה שכיחה יותר בקרב קהל זה. לצד זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בקרב גברים ונערים, ככל הנראה כתוצאה מלחץ חברתי.
  • גיל צעיר – אנורקסיה שכיחה יותר בקרב בני-נוער, ככל הנראה בגלל הלחץ החברתי והשינויים הפיזיולוגיים שהם עוברים. חשוב לדעת שבכל גיל ניתן לפתח אנורקסיה, אך הדבר נדיר מאוד מעל לגיל 40.
  • גנטיקה– שינויים גנטיים מסוימים בגוף עלולים להעלות את הסיכוי לאנורקסיה, וגם בעלי היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של אנורקסיה, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח אנורקסיה.
  • שינויים במשקל – עליה וירידה במשקל, במכוון או שלא, גורמות לעיתים קרובות לתגובות חיוביות בירידה ולשליליות בעלייה. תגובות אלו יכולות להוות טריגר לדיאטה קיצונית. בנוסף, מצבי של אובדן משקל ורעב עלולים להביא לשינויים בתפקוד המוחי ולהנצחת הרגלי אכילה שליליים.
  • שינויים – מעבר לבית-ספר חדש, החלפת מקום מגורים, שינוי עבודה, פרידה מבן/ת-זוג, מוות של מישהו קרוב- שינויים אלה ואחרים מביאים למתחים נפשיים ומגבירים את הסיכוי לאנורקסיה.
  • ספורטאים ואמנים – אתלטים, שחקנים, דוגמנים וזמרים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר לאנורקסיה, עקב אורח חיים אינטנסיבי ומתוח. גישתם של הורים ומאמנים גם יכולה לתרום לכך.
  • תקשורת וחברה – טלוויזיה ומגזינים של אופנה משתמשים לרוב בדוגמניות/ים ופרזנטורים בעל מבנה גוף רזה במיוחד, כמו גם שימוש באמצעים טכניים להדגשת רזון בתמונות (פוטושופ), ולא פעם נעשה הקשר בין הרזון שלהם ומשקלם הנמוך להצלחה ופופולאריות. חשוב לציין בהקשר זה שקשה לקבוע האם התקשורת קובעת טעם או רק משדרת תופעה חברתית שקיימת.

סיבוכים כתוצאה מאנורקסיה

אנורקסיה עלולה לגרום לסיבוכים רבים, החמור שבהם יכול להיות קטלני ולהביא למוות. מוות כתוצאה מאנורקסיה יכול להיות פתאומי, גם כאשר הסובל מאנורקסיה אינו נמצא בתת-משקל. הסיבה לכך יכולה לנבוע מהפרעת קצב לב או מחוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף– מינרלים כגון נתרן, אשלגן וסידן, שתפקידם לשמור על מאזן הנוזלים בגוף.

סיבוכים פיזיולוגים נוספים שנגרמים כתוצאה מאנורקסיה הם:

אנמיה, בעיות לב (כגון אי ספיקת לב והפרעות קצב לב), איבוד מסת עצם והגדלת הסיכון לשברים, הפסקת/היעדר וסת, ירידה בטסטוסטרון בקרב גברים, בעיות במערכת העיכול (כגון עצירות, נפיחות ובחילות), בעיות אלקטרוליטים (מחסור במינרלים), בעיות בכליות, התאבדות עוד.

חשוב לדעת! אדם שסובל מאנורקסיה עלול להגיע למצב של תת-תזונה, מצב המעמיד בסכנה כל איבר בגוף, כולל המוח, הלב והכליות, ויכול לגרום לנזק בלתי הפיך.

הסיבוכים הנפשיים הנגרמים כתוצאה מאנורקסיה כוללים הפרעות נפשיות (כגון דיכאון וחרדה), הפרעות אישיות, הפרעות כפייתיות (OCD) ושימוש לא הולם באלכוהול ובסמים.

דרכי הטיפול באנורקסיה

למרבה הצער, אנשים רבים הסובלים מאנורקסיה אינם מוכנים לקבל טיפול בהתחלה, מאחר שהשאיפה להישאר רזים גוברת מאד על הרצון שלהם להיות בריאים.

לאחר הגעה לרופא, תיערך עם המטופל שיחה ממושכת, שבה הוא ישאל לגבי דפוסי התנהגות והרגלים שקשורים למשקל ולאוכל. בשלב הבא, ישקול הרופא האם לערוך בדיקות רפואיות, כגון בדיקה גופנית (מדידת משקל וגובה, בדיקת לחץ דם, בחינת הציפורניים, בדיקות דופק ועוד), בדיקות מעבדה (בדיקות דם, תפקודי כבד, בלוטת התריס, אלקטרוליטים ועוד), בדיקות פסיכולוגיות (שאלות על המחשבות של המטופל, שאלון הערכה עצמית ועוד)ובמקרים מסוימים אף בדיקות של צפיפות העצם, בדיקות עקב חשש לדלקת ריאות ואק"ג.

במידה וחיי המטופל בסכנה, ייתכן כי ייאלץ להתאשפז, בהתאם לבעיה האקוטית שממנה הוא סובל (לב, ריאות, התייבשות וכו'), ואף להזדקק להזנה באמצעות צינורית. במידה והמטופל לא נמצא בסכנת חיים או שהשתחרר מאשפוז, יחל טיפול אינטנסיבי וארוך טווח מטעם אנשי מקצוע המתמחים באנורקסיה:

טיפול רפואי (באמצעות רופאים) –יש לבצע תהליך אבחון של כל הנזקים שנגרמו, אם נגרמו, כתוצאה מהאנורקסיה, להפנות לרופא המתאים ולטפל בבעיה.

טיפול תזונתי (באמצעות דיאטנית) –המטרה בטיפול זה היא להחזיר את המטופל למשקל תקין, כדי לאפשר לגוף להחלים ולהתגבר על בעיות רפואיות, כמו גם למנוע התדרדרות של בעיות קיימות. לרוב, ייבנה תפריט יומי באמצעות דיאטנית אשר תשלב מזון רפואי ותוספי תזונה כדי לעזור למטופל לעלות במשקל, להשלים חסרים של רכיבי מזון חיוניים ולחזק את גופו. במקביל, היא תתדרך את המטופל כיצד לסגל לעצמו הרגלי תזונה חיוביים.

טיפול נפשי (באמצעות פסיכולוג, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית) – תמיכה נפשית היא הכרחית בהתמודדות עם אנורקסיה. הטיפול יכול להיות משפחתי (בעיקר בקרב בני-נוער) או פרטני, כאשר המטרה העיקרית של הטיפול היא לעזור למטופל להשתחרר מהאמונות המעוותות שגורמות לו להגבלות האכילה ולבעיות בדימוי הגוף. הטיפול הנפשי יכול להיות יומי, שבועי ולעיתים הוא מלווה גם בנטילת תרופות פסיכיאטריות.

אולי יעניין אותך גם

אולי יעניין אותך גם