את הנושא הזה קשה לבלוע-

רונית דוייב, B.Sc Nut, MBA
מנהלת רפואית

אחת הבעיות המרכזיות בדיספגיה היא החשש מירידה דרסטית במשקל הגוף, שתוביל בסופו של דבר לתת-תזונה ולהתייבשות.

דיספגיה היא קושי בבליעה שעלול לגרום לבעיות רבות, כמו גם לירידה דרסטית במשקל הגוף, שתוביל בסופו של דבר לתת-תזונה. כתבה זו סוקרת את סוגי הדיספגיה והסיבות הגורמות להפרעה, כמו גם את דרכי הטיפול בדיספגיה.

קושי בבליעה, או בשם המקצועי דיספגיה, מתאר מצב שבו למטופל עיכוב או הפרעה במעבר תוכן המזון הנבלע מהפה אל הקיבה, ולכן למטופל דרוש יותר זמן ומאמץ כדי להעביר מזון אל הקיבה. לעיתים הקושי כרוך בכאב, במקרים מסוימים הבליעה בלתי אפשרית.

מקרים בהם קושי בבליעה נובע מאכילה מהירה או מלעיסה קצרה מדי, אינם מעידים בהכרח על דיספגיה, אך במידה ומתקיימים התסמינים הבאים, הם עלולים להעיד על דיספגיה ויש לפנות לרופא: קושי בבליעה, יש תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בחזה; אי יכולת לבלוע את האוכל; כאב בזמן בליעת האוכל; הזלת ריר בזמן בליעה; האוכל “עולה”; אבדן משקל לא מתוכנן; שיעול או הקאה בזמן בליעה; צרבותוחזרה של מיצי קיבה; צרידות לאחר בליעה.

מה הן הסיבות לקושי בבליעה?

קושי בבליעה יכול להופיע בכל גיל, אך התופעה נפוצה יותר בגילאים מאוחרים. הסיבות לדיספגיה הן רבות ומגוונות ולעיתים לא ניתנות לזיהוי. נהוג לחלק את הקשיים בבליעה לשתי קבוצות עיקריות, בהתאם למיקום הבעיה: דיספגיה בחלק התחתון של הוושט או בחלק העליון של הוושט.

דיספגיה בחלק התחתון של הושט– דיספגיה שתלווה בתחושה שהאוכל נדבק או נתקע בבסיס הגרון או בחזה לאחר הבליעה. הסיבות לדיספגיהבחלק זה:

  • רפלוקס קיבתי ושטי (GERD) –במחלה זו חזרתן של חומצות הקיבה אל הוושט עלולות לגרום לנזק ברקמות ולהוביל לעוויתות או לצלקות ולהיצרות של הוושט.
  • עווית ושטית מפושטת – פעילות יתר של שרירי הוושט (בניגוד לאכלזיה) בחלק התחתון, אשר גורמת להתכווצויות ולכאב לאחר הבליעה.
  • היצרות בוושט –כתוצאה מדלקת או מגידול, לרוב עקב תופעתרפלוקס קיבתי ושטי (GERD), אשר גורמת להיצרות הוושט,כך שחתיכות אוכל גדולות מתקשות לעבור.
  • גידולים ושטיים– כאשר הגידולים גדולים, הם מקשים על הבליעה.
  • גופים זרים בוושט – מזון או אובייקט אחר שנתקע בגרון. נפוץ בעיקר בקרב אנשים מבוגרים עם שיניים תותבות שמתקשים ללעוס את מזונם.
  • טבעת ושטית תחתונה – אזור צר בתחתית הוושט עלול לגרום לסירוגין לקשיים בבליעת מזון מוצק.
  • דלקת אאוזינופילית בוושט –מצב זה קשור בד”כ לאלרגיה למזון כלשהו,הגורמת להתרבות של תאים אאוזינופילים (תאי דם לבנים שנוכחותם במערכת העיכול מעוררת דלקת) בוושט, המקשים על הבליעה.
  • אכלזיה– מחלה נדירה שבה השרירים התחתונים בוושט נתפסים ולא משתחררים, האוכל לא יכול להגיע לבטן והוא עלול לעלות בחזרה לחלל הפה. הדבר יכול לנבוע גם מהיחלשות השרירים. מצב שנוטה להחמרה עם השנים.
  • סקלרודרמה–מחלה אוטואימונית הפוגעת ברקמות החיבור וגורמת להן להתקשות. במקרה של הוושט היא עלולה גם להחליש את סוגר הוושט ולגרום לצרבות.
  • טיפולי הקרנות – עלול לגרום לצריבה ולדלקות בוושט בעקבות טיפולי ההקרנה.

דיספגיה בחלק העליון של הוושט – דיספגיה זו תתבטא בקושי של מזון לעבור מהפה לגרון ולוושט בזמן הבליעה. היא עלולה לגרום לחנק, לשיעול, להשתנקות בזמן בליעה, כמו גם לתחושה שהאוכל והנוזלים עוברים לקנה הנשימה במקום לוושט. הסיבות לדיספגיהבחלק זה:

  • הפרעות נוירולוגיות – מחלות שפוגעות במערכת העצבית של הגוף, כגון פרקינסון, טרשת נפוצה וניוון שרירים, עלולות לגרום לקושי בבליעה.
  • נזק נוירולוגי – נזק נוירולוגי אקוטי, למשל כתוצאה משבץ מוחי או נזק בעמוד השדרה, יכול להשפיע על יכולות הבליעה.
  • דלקת בוושט – היווצרות של נרתיק קטן שאוצר חלקיקי מזון בגרון וכתוצאה מכך עלול לגרום לקשיים בבליעה, לבעיות בקול, לריח רע מהפה, לכחכוחים ולשיעול.
  • סרטן – סוגים שונים של סרטן, כמו גם טיפולים כגון קרינה, עלולים לגרום לקשיים בבליעה.

פצעים בפה למטופלים בכימותרפיה ו/או הקרנות

אחת מתופעות הלוואי של חולים המטופלים בכימותרפיה ו/או הקרנות, היא פגיעה בריריות חלל הפה. הפגיעה יכולה לנוע מפצעים בחלל הפה, הגורמים לצריבות ולתחושת אי נוחות, ועד פצעים באזור הוושט שעלולים לגרום לכאבים בבליעה ולקושי בנשימה.

הטיפול בכימותרפיה ובהקרנות גורם להיחלשות המערכת החיסונית של הגוף ולפגיעה בתאים בריאים בגוף, כך שבנוסף לפגיעה ברירית הפה, המטופל חשוף יותר לדלקות, לזיהומים ולוירוסים בפה, והדבר עלול להקשותעל הגוף לרפא את הפצעים בפה.

לא תמיד ניתן לשלוט בפצעים בפה, אך ישנן פעולות וטיפולים שעשויים למנוע או להקל על התופעה, כגון טיפול מונע לסובלים מהרפס, שינוי בהרגלי צחצוח השיניים, תרופות שעוזרות בצמיחת תאים בריאים בחלל הפה, הפסקת עישון, הימנעות ממאכלים המגרים את הפה ועוד. אחד הדברים שעשויים לעזור בעניין הפצעים בפה זו התזונה – תזונה עשירה בוויטמינים ובמינרלים עוזרת לגוף להתמודד טוב יותר עם הזיהומים שבפה. תזונה זו יכולה להתבסס על פירות וירקות, כמו גם על תוספי תזונה.

בנוסף, מאחר שפצעים בפה יכולים לגרום לקושי בבליעה ולהביא את החולה למצב של ירידה במשקל, קיים סיכוי גדול יותר שחולים אלו ילקו בתת-תזונה. במקרים אלו,יש להקפיד במיוחד על תצרוכת יומית מאוזנת של פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.במקרים רבים, ימליץ הרופא להוסיף לחולים אלו מזון רפואי שמכיל את כל הרכיבים התזונתיים להם זקוק החולה.

למה דיספגיה מסוכנת ואיך מטפלים בה?

קושי בבליעה עלול לגרום לבעיות בדרכי הנשימה. בזמן אכילה, מזון או נוזלים עלולים להיכנס לקנה הנשימה ולגרום לדלקות ולזיהומים בריאות ובוושט. בנוסף, אחת הבעיות המרכזיות בדיספגיה היא החשש מירידה דרסטית במשקל הגוף,שתוביל בסופו של דבר לתת-תזונה ולהתייבשות.

הטיפול בקושי בבליעה משתנה בהתאם לסיבה ולחומרת המצב, ולכן הוא כולל מגוון טיפולים:

קלינאית תקשורת/פיזיותרפיסטית -כדי לתרגל אימון של שרירי הבליעה וללמוד טכניקות המסייעות בבליעה. נפוץ במקרים של דיספגיה בוושט התחתונה.

הרחבת הוושט -במקרים של היצרות הוושט ייתכן טיפול של הרחבת הוושט על-ידי בלון או מרחיב מסוג BUGIE.

טיפול כירורגי – במקרים של גידול בוושט, אכלזיה ודלקת בסעיפי הוושט, ניתוח הוא אופציה שיכולה לעזור בניקוי חלל הוושט.

תרופות -יכולות לשמש לטיפול בגורם עצמו, למשל במקרים של דלקת, אך גם להקלה על סימפטומים, כגון הפחתת החומציות בקיבה במקרה של מחלת GERD (רפלוקס קיבתי ושטי).

מזון רפואי -במקרים בהם הדיספגיה מונעת מהמטופל לאכול, תינתן המלצה להיעזר במזון רפואי נוזלי, על מנת שיעזור בשמירה על משק גוף תקין וימנע מצב של תת-תזונה.

ההזנה בצינורית -במקרים חמורים בהם בית הבליעה אינו מתפקד, תעשה הזנה באמצעות צינורית שתעקוף את בית הבליעה ותגיע ישירות לקיבה.

אולי יעניין אותך גם