הטיפול התזונתי בבעיות בליעה בקרב קשישים

רונית דוייב, B.Sc Nut, MBA
מנהלת רפואית

מוצרים להעשרה תזונתית, היינו מזון בעל ערך קלורי גבוה או בעל צפיפות קלורית גבוהה, מומלצים לחולים הזקוקים לשמירה על משקל גופם.

המונח הרפואי המתאר קושי בבליעה נקרא דיספאגיה (Dysphagia). קושי זה עלול לכלול בעיות בלוע התחתון או בוושט. כיצד מתגברים ומטפלים תזונתית בחולים אלו?

היכולת לבלוע מזון ביעילות ובאופן בטוח היא אחד מצרכיו הבסיסיים של האדם. ככל שאנו מתבגרים, יכולת הבליעה שאנו לוקחים כמובנת מאליה, עוברת שינויים. שינויים אלה גדלים ככל שעולה הגיל ועמו עולה גם החשיפה למחלות הקשורות להזדקנות. אובדן יכולת הבליעה יכול לגרום לתוצאות הרסניות.

המונח הרפואי המתאר קושי בבליעה נקרא דיספאגיה (Dysphagia). קושי זה עלול לכלול בעיות בלוע התחתון או בוושט. קשישים מהווים אוכלוסייה פגיעה יותר למחלות ולכן הם נמצאים בסיכון מוגבר לחצות את הגבול המפריד בין יכולת בליעה בריאה לבין דיספאגיה.

נתונים מראים כי בין 15-40% מהאנשים מעל גיל 60 בארצות הברית סובלים מדיספאגיה, כאשר תוצאותיה משתנות: החל מבידוד חברתי בשל המבוכה מחנק או משיעול בעת הארוחות, דרך אי-נוחות פיזית (למשל, תחושה שהאוכל “תקוע” בחזה) ועד למצבים מסכני חיים כגון: התייבשות, תת-תזונה ואספירציה גלויה או שקטה.

מנקודת מבט תזונתית, חלק מהמטופלים עם דיספאגיה ייאלצו לסגל לעצמם שינויים במרקם המזון על מנת למנוע אספירציות ולהקל על הבליעה. בין השינויים אותם ניתן למנות: העלאת הצמיגות של המזון הנוזלי,אכילת מזון רך או בעל מרקם של מחית, הוספת רטבים למזון יבש ועוד.

מוצרים להעשרה תזונתית, היינו מזון בעל ערך קלורי גבוה או בעל צפיפות קלורית גבוהה, מומלצים לחולים הזקוקים לשמירה על משקל גופם. המלצה זו כוללת הן מתן מוצרים בהזנה רגילה והן בהזנה באמצעות צינורית, תלוי בסוג הדיספאגיה ובחומרתה.

במקרים מסוימים , למשל: כאשר קיימת בעיה עם מרקם נוזלי בעקבות בעיות בליעה, נהוג לאחר הערכה של קלינאית תקשורת לקבוע את המרקם המומלץ ולהסמיך את המזון הייעודי בעזרת מסמיך. מידת ההסמכה הסופית מתקבלת בתוך כדקה, ולכן יש להתחיל בכמות קטנה עד להשגת המרקם הרצוי.

מוצרי מזון ייעודי לטיפול בקשיי בליעה:

לדף מוצר אנשור קומפקט

לדף מוצר אנשור פלוס

לדף מוצר אוסמולייט HN

חזרה לעמוד תזונה במצבים מיוחדים

References:
1.Ronni Chernoff . Geriatric Nutrition, The Health Professional’s Handbook ;2006:chapter 9:211-232.

אולי יעניין אותך גם