הזנה בצינורית- מתי זה נדרש ולמה

רונית דוייב, B.Sc Nut, MBA
מנהלת רפואית

המגמה הכללית היא להזין מטופלים דרך הפה, כל עוד הדבר אפשרי, אך במצבים שאין הדבר מתאפשר, תתבצע הזנה באמצעות צינורית על מנת להימנע ממצב של תת-תזונה

הזנה אנטרלית, באמצעות צינורית, נועדה לספק תזונה מלאה ומאוזנת במקרים בהם לא ניתן לקבל נוזלים ותזונה דרך הפה. כתבה זו מתארת את המקרים בהם זקוקים להזנה בצינורית, את סוגי ההזנה האנטרלית, איך מתאימים שיטת הזנה ואיזה מזון צריך לצרוך.

אנו זקוקים לכלל רכיבי המזון, על מנת שגופנו יוכל להמשיך להתקיים. ויטמינים, מינרלים, פחמימות, חלבונים, שומנים וסיבים, כל אלה דרושים לנו כדי שגופנו יקבל אנרגיה וחומרי בניה, וישמור על קיומם של תהליכים שונים המתרחשים בגוף.

לעיתים קיימות קבוצות באוכלוסייה המתקשות לשמור על תזונה מאוזנת ומגיעות למצב של חוסר יכולת לצרוך מזון, המדרדר אותן למצב של ירידה במשקל ואף לתת-תזונה. בין קבוצות אלו נמצאים הקשישים וחולים במחלות שונות. חולים אלה נזקקים להשלמה או העשרה תזונתית. במקרים מסוימים, יש צורך לספק הזנה מלאה באמצעות צינורית שתוחדר למערכת העיכול,וזאת על מנת להתגבר על קשיים שונים שמונעים מחולים אלו לאכול.

ישנם גורמים רבים המונעים מאנשים לאכול, אך ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות:

  • גורמים פיזיים/רפואיים – מצבים בהם מערכת העיכול אינה סופגת באופן מלא את המזון, או מצב בו המטופל אינו יכול לאכול עקב קשיים בבליעה. לדוגמא: פגיעה בוושט.
  • גורמים נפשיים – מצבים בהם המטופל במצב נפשי ירוד,מצב הגורם לאי רצון לאכילה ולחוסר תיאבון. למשל: דיכאון.
  • גורמים סביבתיים –מצבים בהם התנאים הסביבתיים לא מאפשרים תזונה תקינה.

מה זה הזנה בצינורית?

הזנה בצינורית, או בשמה המקצועי הזנה אנטרלית, הינה הליך רפואי שמטרתו. במקרים אלו מתאימים את סוג המזון הרפואי לצרכים התזונתיים של החולה, ומזינים אותו במזון רפואי נוזלי באמצעות צינורית המחוברת ישירות לתוך מערכת העיכול. הזנה אנטרלית יכולה להיות זמנית במקרים אקוטיים, למשל חולה סרטן המקבל טיפול כימותרפי ו/או הקרנות, או קבועה במקרים כרוניים או של נכות בלתי הפיכה, למשל ניוון שרירים.

ההזנה באמצעות צינורית מתבצעת בדרכים הבאות:

  • זונדה – צינורית המועברת דרך האף לוושט ומשם לקיבה. לרוב, מיועדת טיפול קצר טווח או טרם מעבר לגסטרוסטום.
  • גסטרוסטום–צינורית המחוברת באמצעות פתח חיצוני ישירות למעי. בדרך-כלל מיועדת לטיפול ארוך טווח או כשלא ניתן לטפל בזונדה.
  • יש אופציות נוספות פחות נפוצות: ישירות לג’ג’ונום או לאילאום.

מתי תתבצע הזנה אנטרלית?

המגמה הכללית היא להזין מטופלים דרך הפה, כל עוד הדבר אפשרי,אך במצבים שאין הדבר מתאפשר, כפי שהוזכר לעיל, תתבצע הזנה באמצעות צינורית על מנת להימנע ממצב של תת-תזונה.

במידה ושלושת התנאים הבאים מתקיימים תשקל הזנה באמצעות צינורית:

  • המטופל צורך פחות מחצי מהתצרוכת היומית שלו במשך 3 ימים רצופים.
  • המטופל איבד משקל או ירד במשקל בצורה לא רצונית בשיעור של למעלה מ- 5% ממשקל גופו, במשך 3 חודשים.
  • העשרת התפריט של המטופל אינה מביאה להעלאה במשקל.

התאמת שיטת ההזנה בצינורית

התאמת ההזנה נעשית בהתאם למגבלות המטופל: גילו, מצבו הרפואי, מחלות רקע והדרישות התזונתיות שלהן הוא זקוק. בהתאם לכך גם יעשה תזמון ההזנה, אותו אפשר לחלק לשלושה סוגים:

  • שיטת טפטוף מתמשכת (Continuous Drip) – הזנה שבה במשך זמן אחיד ואיטי יקבל המטופל כמות מזון נוזלי מסוימת בפרקי זמן קצרים, ובאמצעות משאבת הזנה. מתאים למטופלים לאי ציבים עם מערכת עיכול שמתקשה להכיל נפחים גדולים של מזון.
  • שיטת טפטוף לסירוגין (Intermittent Drip) – הזנה באמצעות משאבה כל 3-6 שעות ולמשך זמן של 20-40 דק’, כך שיש הפסקות בין כל הזנה. מתאים לחולים יציבים יותר.

איזה מזון מזינים בצינורית?

המזון שמגיע דרך הצינורית הינו מזון רפואי ייעודי שניתן להתאימו למצב המטופל. מאחר שהזנה בצינורית היא בדרך-כלל ההזנה היחידה או העיקרית של המטופל, עליה להכיל את כל רכיבי התזונה החיוניים לגוף ובכמות מספקת. ההרכב התזונתי של המזון הרפואי בהזנה אנטרלית ייקבע על-ידי דיאטנית ו/או רופא, בהתאם למצב המטופל. קיים מגוון רחב של מוצרי מזון רפואי: החל ממזון עשיר בקלוריות וחלבון ועד מזון ייעודי המותאם למחלות שונות, כגון סוכרת ומחלת כליות.

אולי יעניין אותך גם